אחת המחלות האוטואימוניות הנפוצות בעולם היא גם אחת המסובכות לאבחון ולזיהוי. תסמונת שיוגרן, המכונה על שם רופא העיניים השוודי הנריק שיוגרן, היא מחלה הפוגעת בעיקר בעיניים ובחלל הפה ובמקרים חמורים יכולה גם להתפתח לכדי לימפומפה. אז מהי תסמונת שיוגרן, איך מאבחנים אותה ואיך מטפלים? על כך בכתבה הבאה.
מהי תסמונת שיוגרן?
תסמונת שיוגרן היא מחלה אוטואימונית, אשר בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, עלולה להתחיל מזיהום חיידקי או ויראלי ולהתפתח לכדי מחלה דלקתית, בה הגוף מזהה
את רקמותיו שלו כאויב.
המחלה מתבטאת בתסמינים של יובש באזור הפה, ייצור מופחת של רוק וקושי באכילה ובדיבור לאורך זמן.
בנוסף לכך, ישנה תחושה של יובש בעיניים, ירידה בכמות הדמעות ותחושה של ״חול״ בעיניים.
אחד הכלים השימושיים לזיהוי המחלה הוא מבחן שרימר, הבוחן את כמות ייצור הדמעות בעין באמצעות הנחה של נייר פילטר מיוחד בקצה העפעף התחתון.
ניתן לבצע בדיקה כזו באופטומטריות מקצועיות כמו אופטיקה כרמית.
יבש לי בעין, איך אדע אם זאת תסמונת שיוגרן?
אכן, יובש בעיניים הוא תסמין שכיח מאוד ועל כן אינו מספיק בפני עצמו על מנת לאבחן תסמונת שיוגרן. לאור תסמיניה השכיחים יחסית, מדובר באחת התסמונות הקשות לאבחון אשר בממוצע לוקח כ-6 שנים לאבחן אותה מרגע הופעת המחלה. על כן, יש לזהות אצל חולים לפחות ארבעה מתוך ששת התסמינים הבאים:
- תסמיני עיניים הכוללים תחושה של יובש בעיניים במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות.
- תסמיני פה הכוללים תחושה של יובש בפה במשך שלושה חודשים לפחות או בלוטות רוק נפוחות.
- ייצור דמעות מופחת הנבדק באמצעות מבחן שרימר.
- זיהוי של ריבוי של תאי דם לבנים בבלוטות הרוק.
- ביצוע צילום של בלוטות הרוק וזיהוי מעורבות שלהן במחלה.
- נוגדנים ל-RO ול-LA.
יחד עם זאת, המחלה יכולה להופיע אצל חולים בצורה שניונית (כלומר בנוסף למחלות אחרות) ובמקרים כאלו תיתכן הימצאות של פחות מארבעה תסמינים. המחלות האחרות שיכולות להתווסף לתסמונת שיוגרן הן מחלות אוטואימוניות אחרות כמו זאבת (לופוס), דלקת מפרקים וטרשת רב מערכתית.
איך ניתן לטפל בתסמונת שיוגרן?
ברוב המקרים, הטיפול בתסמונת ייעשה באמצעות תרופות המיועדות להקלה בתסמיני המחלה. שימוש באמצעים כמו טיפות עיניים המגבירות את הלחות בעין או תרופות המסייעות ביצירת דמעות, תרופות המגבירות את ייצור הרוק בפה וכן שימוש באנטיביוטיקה במידה וישנה נפיחות של בלוטות הרוק. כמו כן, במידה ונחווים סיבוכים של המחלה כמו פטרת הפה, כאבי מפרקים או כליות, הם יטופלו באופן ייעודי על ידי תרופות מתאימות. בנוסף לאלו, יש לבצע אבחון תקופתי של המחלה על מנת לזהות בזמן התפתחויות שלה. במידה ומזוהה פגיעה נוספת בבלוטות לימפה או התפתחות של לימפומה, יש לטפל באלו באמצעים המתאימים כמו סטרואידים ובמקרה הצורך גם תרופות המתאימות ללימפומה.
